"אני מרגישה שאין לי מספיק בטחון עצמי."

אני מרגישה שאין לי מספיק בטחון עצמי.
הרבה מידי דברים בחיים שלי מפחידים אותי.
כך סיפרה לי האישה הנאה שישבה לפני.
היא הגיעה אלי כדי לשמוע על אותו הגלגול, שיצר אצלה חוסר בטחון עצמי בהרבה תחומים בחיים.

זהו סיפור הגלגול שסיפרתי לה:

הגלגול שלך היה בסביבות 1500 בצרפת.
באותו הגלגול, את היית נערה צעירה למשפחה שגרה בעיר.
אימך היתה עקרת בית ואביך היה פועל בחברת בניה.
יום אחד אביך נפצע והיה צריך לשכב בבית עד שיחלים.
לכן אימך נאלצה לצאת לעבודה בתור כובסת, אצל אנשים אמידים.
את הלכת כדי לעזור לאימא שלה לכבס.
יום אחד בזמן הכביסה, ידך נפצעת ממשהו חד, בצד של קרש הכביסה.
בעלת הבית שמעה את הצעקה והבכי שלך, ויצאה עם בד לחבישת הפצע.
בזמן שבעלת הבית חבשה אותך, היא דיברה איתך והתרשמה ממך מאד, בתור נערה חכמה עם ראש טוב.

יום אחד בעלת הבית יצאה מהבית וניגשה אליך.
היא ביקשה שתשמרי לה על הילדים לשעתיים, כי המטפלת הקבועה חולה, והיא היתה צריכה לצאת.
את התפלאת ואמרת שאין לך הכשרה לטיפול בילדים.
בעלת הבית אמרה לך שהיא יודעת, וביקשה ממך לשמור על הילדים רק לכמה שעות,
כי אין לה מישהי אחרת שיכולה לשמור על הילדים.
כשהיא חזרה, היא שאלה את הילדים איך היה להם, והילדים סיפרו בהתלהבות שהם נהנו מאד.

למחרת הסתבר שהמטפלת הקבועה עדיין חולה,
ובעלת הבית ביקשה ממך להמשיך לשמור על הילדים, והפעם בשכר.
את חששת כי את לא היית בטוחה שתצליחי לטפל בילדים יום שלם. אימך עודדה אותך לנסות, ואת הסכמת.
היום הזה הסתיים בהצלחה גדולה והילדים ביקשו מאימם שתבואי שוב.
למזלך, המטפלת המשיכה להיות חולה כשבועיים, ואת המשכת לתפקד בתור מטפלת.

כעבור שבועיים, המטפלת הודיעה שהיא לא חוזרת לעבודה.
לכן בעלת הבית ביקשה ממך להישאר בתור המטפלת הקבועה של הילדים.
את אמרת לה שאין לך השכלה מתאימה להיות מטפלת קבועה
(בתקופה ההיא מטפלת לילדים היה מקצוע מכובד שהצריך לימודים והכשרה).
היא אמרה לך שהיא מאמינה בך, ושאת יכולה ללמוד בעצמך מהספרייה שנמצאת בבית.
את השקעת את זמני ההפסקות שלך בספריה והרחבת את הידע שלך.
את שילבת את הידע החדש בסיפורים שאת מספרת לילדים. את הצלחת מאד בתור מטפלת והילדים מאד אהבו אותך.

הסבר: רוב המטפלות בתקופה ההיא היו נשים נוקשות שניסו לחנך את הילדים ולהכניס בהם משמעת.
את לעומת זאת, לא ניסית לחנך אותם למשמעת, אלא להכניס עניין לחיים שלהם.
כמובן שהילדים היו מאד מרוצים מזה, וגם ההורים שלהם היו מאד מרוצים.
הם שמו לב שהילדים היו הרבה יותר שמחים ורגועים, ובנוסף הם למדו הרבה דברים חשובים לחיים.

אחרי כמה שבועות נוספים, חבר של אב המשפחה שמע עליך.
מסתבר שהמטפלת של המשפחה של החבר עזבה, כי הילדים עשו לה חיים קשים.
החבר ביקש שהילדים שלו ילמדו אצלך.
את קצת חששת מילדי החבר הבעייתיים, אבל בלחץ של בעל הבית, הסכמת לנסות.
את הצלחת גם איתם.

אחרי כחודש, בעל הבית הציע לך לפתוח מקום לילדים – מעין מעון לילדים לפני גיל בית הספר.
הוא הציע שהוא יממן וינהל את המקום ואת תלמדי את הילדים.
הוא הציע לך שכר גבוה והסכמת.
תוך כמה חודשים המקום היה כמעט מלא.
כעבור תקופה, התחילו שמועות שליליות על המקום.
השמועות אמרו שהסיבה שהילדים כל כך מרוצים היא בגלל ההשפעה המיוחדת שיש לך עליהם.
את ידעת שהשמועות לא נכונות ולא התרגשת מהן.

אחרי עוד כמה חודשים בעל הבית סגר בהחלטה פתאומית את המקום.
את מאד נפגעת מההחלטה, כי ההחלטה הראתה לך שהוא האמין לשמועות ולא לך.

אחרי כמה שבועות של חיפושי עבודה,
בעלת בית ספר הציעה לך לפתוח כיתה לגילאים צעירים,
שבתקופה ההיא לא היו הולכים לבית הספר.
מאחר ובית הספר הוא פרטי, ומתקיים מההכנסות משכר הלימוד,
המנהלת חשבה שתוכלי לפתוח כיתה לילדים צעירים, וזה יגדיל את הכנסת בית הספר.
היא פרסמה בעיר שאת פתחת כיתה חדשה לגילאים צעירים, והילדים הגיעו בגלל המוניטין שלך.

במקביל לעבודתך בבית הספר, הכרת גבר נחמד והתחתנתם.
נולדו לכם ילדים ואת היית מאושרת שיש לך עבודה טובה שלא מצריכה יותר מידי שעות עבודה.
בעלך עבד בתפקיד פשוט שמכניס מעט כסף,
ולכן הוא שמח שיש לך הכנסה טובה שמאפשרת למשפחה לחיות ברווחה.
אחרי כמה חודשים, המנהלת החליטה לפטר אותך בפתאומיות, ואת הרגשת בגידה.
ניסית למצוא עבודה אחרת, אבל לא הצלחת,
כי הפיטורין שלך ללא סיבה עשו רושם רע על מעסיקים פוטנציאלים.

המצב הכלכלי בבית הפך גרוע ובעלך נהיה מאד מתוסכל.
הוא הוציא את הכעס עליך וטען שאת פוטרת כי התנהגת בצורה לא טובה,
ושזה כבר קרה בעבר.
את ידעת שזה לא נכון, וכעסת שהוא בא בטענות לא נכונות אליך,
במקום לתמוך בך בתקופה הקשה שאת עברת.
הכעסים ביניכם גרמו לכם להתרחק אחד מהשני.

אחרי כמה חודשים הוא החליט לעזוב אותך ואת הילדים.
את לקחת את זה קשה מאד.
את נאלצת לחזור לבית הורייך עם ילדייך, ממש שבורה נפשית.
אחרי כמה שבועות את תפסת מחלה קלה, ולא הצלחת להתגבר עליה בגלל מצבך הנפשי.
בסיום הגלגול את נשבעת שתיזהרי במי שאת נותנת אמון.

יש לי יכולת לברר עם הדמויות האחרות באותו הגלגול מה קרה מבחינתם,
כדי שנוכל להבין את מה שקרה מנקודת מבט אובייקטיבית יותר:

1. בעל הבית שסגר בפתאומיות את העסק:

את מאד כעסת עליו על בעל העסק שלא האמין לך, אבל זה לא היה נכון.
הוא באמת האמין לך ולא לשמועות.
אבל השמועות האלו פגעו קשה במוניטין ובעסקים האחרים שלו.
לכן הוא החליט שעדיף לו לסגור, כדי לעצור את הפגיעה בעסקים האחרים.
הוא ניסה להגיד לך את זה, אבל את כל כך כעסת, שלא היית מוכנה להקשיב.

2. המקור לשמועות:

השמועות נוצרו על ידי מנהלת בית ספר מקומי, שחששה שאת תצליחי כל כך,
שהילדים ירצו להישאר אצלך גם בגיל בית הספר.
היא חששה שזה יגרום לסגירת בית הספר שלה, ולאובדן הפרנסה שלה.

3.מנהלת בית הספר שפיטרה אותך:

שם היה סיפור אחר: היא נאלצה לפטר אותך, כי דרשו ממנה.
הודיעו לה שאסור לה להעסיק מורה לא מוסמכת בבית הספר.
היא נאלצה לפטר אותך ולהביא מורה מוסמכת לילדים.
בגלל שהמנהלת חששה שתעברי לבית ספר אחר,
המנהלת פיטרה אותך בצורה לא יפה,
כדי שלא תוכלי לעבוד במקום אחר ולקחת את התלמידים אליך.

איך החסימה הזו משפיעה על חייה כיום?

מאחר ויש לה חסימה נסתרת שהיא לא יכולה לתת אמון באף אחד,
אפילו לא בעצמה, החיים הם מאד מפחידים עם החסימה הזו.
יש הרגשה שכל אחד יכול ללכת נגדה או לבגוד בה.
בנוסף, החסימה שיצרה חוסר אמון בעצמה וביכולתה להתמודד עם הקשיים בחיים,
וערערה לה את הביטחון העצמי.

לסיום המפגש, ביצענו תהליך שחרור החסימה, והחסימה הוסרה מתת-המודע שלה.