הגיע אלי גבר לשחרור חסימה מגלגול קודם שהפריעה לו בעסק.
התחברתי לגלגול שלו בתור אדם קדמון.
הוא היה ראש השבט והצייד הראשי. השבט שלו עצר למנוחה במקום קשה להגנה.
היה צורך לשלוח מישהו כדי לבדוק לאן כדאי להתקדם עם כל השבט.
הוא חשש להשאיר את השבט בלעדיו, במיוחד הוא חשש לאשתו ובנו הקטן.
אבל הוא היה האדם המתאים והמנוסה ביותר למשימה של בדיקת השטח,
שהיתה משימה מסוכנת והצריכה יכולת התמצאות בשטח והישרדות לבד לכמה ימים.
אחרי התלבטות קשה, הוא החליט לצאת בעצמו למשימה.
הוא יצא בלב כבד ואחרי יום של הליכה, והצליח למצוא מקום מגורים חדש לשבט שלו.
המקום החדש היה בטוח ומוגן. הסיור לקח לו שלושה ימים.
כשהוא הגיע חזרה למקום שבו הוא השאיר את השבט, חשכו עיניו.
היו שם סימנים של מאבק מגואל בדם. הוא מצא על האדמה את הבגד של בנו מכוסה דם קרוש.
כעבור כמה דקות, הוא מצא עוד חלקי בגדים וגם את הבגד של אשתו מגואל בדם.
הוא הבין שמשהו נורא קרה. הוא זיהה עקבות שמוליכות למקום אחר.
הוא הלך בעקבותיהם ומצא כמה קברים, ביניהם הוא מצא סימון של בנו ושל אשתו. הוא הבין שהם מתו.
הוא הרגיש אבל כבד יחד עם אשמה קשה – איך הוא נטש את אשתו ובנו הקטן במקום מסוכן.
הוא התיישב על סלע ובכה. בלילה היתה סופה והוא התחבא מהגשם השוטף.
בבוקר הוא ניסה ללכת בעקבות השבט שלו, אבל העקבות כבר נמחקו בסופה שהיתה בלילה.
הוא החליט שאחרי מות אשתו ובנו, אין לו טעם לחיות. אבל יצר החיים היה חזק בו.
היה ידוע אז שאדם בודד לא מסוגל לשרוד לבדו עם כל חיות הטרף שמסתובבות באזור.
אבל הוא ידע איך להגן על עצמו ובאומץ רב הוא התקדם ומצא מקומות מסתור בדרך.
בגלל שהוא היה ראש השבט, הוא ידע איפה מתגורר השבט הקרוב.
בשארית כוחותיו הוא הצליח להגיע לשבט הקרוב וביקש להצטרף אליהם.
הם קיבלו אותו בשמחה אחרי שסיפר להם מה קרה, כי הוא היה ידוע כצייד מעולה.
הוא יצא למסעות ציד עם השבט החדש, ובשאר הזמן הוא התבודד והתאבל על אשתו ובנו והרגיש אשמה.
כעבור כמה חודשים הוא פגש במקרה ציד מהשבט הקודם שלו.
הציד הופתע לראות אותו, כי הוא היה בטוח שהוא מת מזמן.
הוא בירר מה קרה שם והתבררה לו התמונה הבאה:
אשתו ובנו בריאים ושלמים, ולא היה שום מאבק.
הסגן שלו בשבט סיפר לכולם שראש השבט מת בסיור בקרב עם שבט עוין, ושהשבט העוין מגיע לכיוונם.
הסגן אמר שכדי שהשבט שמגיע לא יוכל לעקוב אחריהם, הם היו צריכים לעשות פעולות הסוואה, כולל סימנים שהשבט הותקף כבר.
התברר לו שסגנו (שהיה החבר הכי טוב שלו בשבט) בגד בו עם אשתו.
ברגע שכולם ידען שהוא נהרג, אשתו עברה לגור עם הסגן שלו, שהפך ראש השבט.
הוא הבין שסגנו רצה גם את התפקיד שלו, וגם את אשתו, ושניהם שיתפו פעולה כדי לסלק אותו מהשבט שבו הוא נולד.
הוא הרגיש בגידה נוראית. הם גם גרמו לו לאבל כבד ולרגשי אשמה, וגם השאירו אותו לבד למות בלי ההגנה של השבט.
בעקבות זה הוא נשבע לעצמו שלהבא הוא ייזהר לתת אמון באנשים.
אז מה הפלא שכל כך קשה לו בעסק עצמאי, כשיש לו חוסר אמון בלקוחות שלו?
הוא סיפר לי שהוא אף פעם לא הסכים לעשות פעילות משותפת כמו הרצאה או סדנה, עם בעל עסק אחר.
הוא סיפר גם שהוא גרוש, ושהיו לו קשיים רבים עם אשתו כשהיה נשוי.
סיפרתי לו שבאותו הגלגול הוא בחר שיעור קשה של בגידה, מתוך כוונה להתמודד עם הבגידה, ולהמשיך בחיים רגילים.
אבל באותו הגלגול, הוא לקח את הבגידה קשה מאד,
ולא היה מוכן לראות שבגלל שני אנשים שבגדו בו, הוא איבד את האמון שלו בכל האנשים.
לסיום הפגישה, שחררנו בתהליך מיוחד את חוסר האמון שלו באנשים.
הוא אמר לי שהוא מרגיש הקלה גדולה.
חבל לתת לחסימות נסתרות מגלגולים קודמים, לעצור אותך בחיים האלה !
